בן אריה על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« בן אריה על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט׳:י״ג

מקור: משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳

5 משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פתח ↗

וּמֻתָּר לְהַנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי חֻמָּשׁים. וּמְנִיחִין הַחֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי חֻמָּשִׁים וְלֹא חֻמָּשִׁים עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. וְכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת אָסוּר לְזָרְקָן. הַקְּמֵעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָנִים שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מְחֻפּוֹת עוֹר:

1 בכ"מ. כתב הר' מנוח אבל תפילין כו'. נ"ב כ"ה בגמרא שם שבת דף ס"ב ע"א:

5 שבת פתח ↗

וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים! אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בִּמְחוּפֶּה עוֹר. וַהֲרֵי תְּפִילִּין דִּמְחוּפּוֹת עוֹר, וְתַנְיָא: הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא — חוֹלֵץ תְּפִילִּין בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִכְנָס. הָתָם מִשּׁוּם שִׁין. דְּאָמַר אַבָּיֵי: שִׁין שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְאָמַר אַבָּיֵי: דָּלֶת שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְאָמַר אַבָּיֵי: יוֹד שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְלֹא בְּשִׁרְיוֹן וְלֹא בְּקַסְדָּא וְלֹא בְּמַגָּפַיִים. שִׁרְיוֹן — זַרְדָּא. קַסְדָּא — אָמַר רַב: סַנְוָארְתָא. מַגָּפַיִים — אָמַר רַב: פֻּזְמָקֵי. מַתְנִי׳ לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בַּמַּחַט הַנְּקוּבָה, וְלֹא בְּטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְּכוֹלֵיאָר, וְלֹא בְּכוֹבֶלֶת, וְלֹא בִּצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן. וְאִם יָצְתָה — חַיֶּיבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן. גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא וְחִילּוּפֵיהֶן בְּאִישׁ. אַלְמָא קָסָבַר עוּלָּא: כָּל מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאִישׁ לָא חֲזֵי לְאִשָּׁה, וּמִידִּי דַּחֲזֵי לְאִשָּׁה לָא חֲזֵי לְאִישׁ. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: הָרוֹעִים יוֹצְאִין בְּשַׂקִּין. וְלֹא הָרוֹעִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל אָדָם. אֶלָּא שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הָרוֹעִים לָצֵאת בְּשַׂקִּין. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: קָסָבַר עוּלָּא נָשִׁים עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין — מַכְנִיסָן זוּג זוּג, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. וְאִי אָמְרַתְּ נָשִׁים עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן, וְהָא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת? הָתָם קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר: לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין הוּא, וְשַׁבָּת זְמַן תְּפִילִּין הוּא. הָוֵה לֵיהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא — נָשִׁים חַיָּיבוֹת. וְהָא הוֹצָאָה כִּלְאַחַר יָד הִיא! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בָּאִשָּׁה גִּזְבָּרִית עָסְקִינַן. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תֵּרַצְתָּ אִשָּׁה, אִישׁ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְאִשְׁתּוֹ טַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם לְהוֹלִיכָהּ לַקּוּפְסָא, וּמַנִּיחָתָהּ בְּיָדָהּ עַד שֶׁמַּגַּעַת לַקּוּפְסָא. וּפְעָמִים שֶׁהָאִשָּׁה נוֹתֶנֶת לְבַעֲלָהּ טַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם לְהוֹלִיכָהּ אֵצֶל אוּמָּן לְתַקֵּן, וּמַנִּיחָהּ בְּיָדוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל אוּמָּן. וְלֹא בְּכוֹלֵיאָר וְלֹא בְּכוֹבֶלֶת. מַאי כּוֹלֵיאָר? אָמַר רַב: מַכְבַּנְתָּא. כּוֹבֶלֶת — אָמַר רַב: חוּמַרְתָּא דְפִילוֹן. וְכֵן אָמַר רַב אַסִּי: חוּמַרְתָּא דְפִילוֹן. תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא תֵּצֵא בְּכוֹבֶלֶת, וְאִם יָצְתָה — חַיֶּיבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא תֵּצֵא, וְאִם יָצְתָה — פְּטוּרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכוֹבֶלֶת לְכַתְּחִלָּה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי מֵאִיר סָבַר מַשּׂאוֹי הוּא. וְרַבָּנַן סָבְרִי תַּכְשִׁיט הוּא, וְדִילְמָא שָׁלְפָא וּמַחְוְיָא, וְאָתְיָא לְאֵיתוֹיֵיהּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: מַאן דִּרְכַּהּ לְמִירְמֵיהּ — אִשָּׁה שֶׁרֵיחָהּ רַע, אִשָּׁה שֶׁרֵיחָהּ רָע לָא שָׁלְפָא וּמַחְוְיָא, וְלָא אָתְיָא לְאֵתוֹיֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְיטוֹן! לָא קַשְׁיָא: הָא כִּי קָאֵי — אַדְּרַבִּי מֵאִיר. הָא כִּי קָאֵי — אַדְּרַבָּנַן. כִּי קָאֵי אַדְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר חַיָּיב חַטָּאת — אָמַר אִיהוּ פָּטוּר. כִּי קָאֵי אַדְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי פָּטוּר אֲבָל אָסוּר — אָמַר אִיהוּ מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה.

« בן אריה על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט׳:י״ג